להכילך בי
כהכיל הציפור מעופה.
טרוניותייך הבלתי פוסקים,
עשתונותייך הניצתים כהרף עפעף.
להנחית ברכות סיפוקייך המיידיים ולשלחם.
איך תמצאי מרגוע
כשאת עברך מיצית?
בזמן שגשם מהתל בגינתי השלוליתית,
שעה שאני עודני שואף גבוה
ומצפה לאפונות שיבליחו.
ואת כבר קרובה לקרקע
ומהדקת אחיזתך בה.
אינך רוויה.
זה לא ייתכן.
זו רק שעת בצורת
שככל השעות סופה לעבור.
עלייך לצלחה,
לערטל קמטים ושיבה,
להיאנס על ידי הזקנה
בדרך אל החותמת האחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.