נטע כהן / שתיקה |
בשער המוביל אל ביתך הנעול, אני עומד.
המפתח שבידי לא מועיל במאום, ואני בודד.
כמו בתוך חלום, סיוט אמיתי, הכול משחיר מול עיניי.
ואת נעלמת, אותי נוטשת, מול השער המוביל אל משאלותיי...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|