שרצה קצת יותר
לא ידע אם כדאי
לא ידע שאסור
מצד אחד ידידות
מצד שני אהבה
ואת שניהם הוא מוצא
באותה נערה
הוא החליט לוותר
ולליבו לא הקשיב
לעצמו הוא שיקר
אבל אי שם בפנים
הרגש עדיין בוער
הוא מתגעגע כל כך
לידידות שהייתה ומילאה את כולו,
לידידות שהרס באותה השנייה
ברגע שחלפה בראשו מחשבה אומללה
הוא לבד בלילות
לא מוצא את עצמו
הוא חושב רק עלייה
בעיניים דומעות
מצד אחד ידידות
מצד שני אהבה
ואת שניהם הוא מוצא
באותה נערה
מה שנשאר לו כרגע
זה לנסות להבין
שהאהבה תהרוס
ותשבור אותו מבפנים
עכשיו הוא יודע יותר מתמיד
שהוא לא רוצה כלום
חוץ מלהיות לה ידיד
הוא הבין סופסוף
שאהבה לא שווה
ושהיא כל הזמן בעצם צדקה
ועכשיו גם מבין את הטעות שעשה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|