את רק בוכה
לא שמחה כמו פעם
את רק רוצה להעלם
רוצה לברוח למקום אחר
שבו לאף אחד כבר לא אכפת
את רוצה שהוא יבוא איתך
אבל הוא בוחר לחיות
הוא לא רוצה להשתנות

את עכשיו חושבת
מה נשאר לך בחיים
מה שעובר לך שם בפנים
אף אחד לא יוכל להבין
כל כך כואב לך
את צריכה אותו עכשיו יותר מתמיד
אבל הוא לא כמו פעם לצידך
בדיוק שזה צורב שם בליבך

את פתאום לבד
ונהייה חשוך כל כך
בראשך חולפות תמונות
רגעים קטנים מהחיים
חוזרים לפתע ושוב נעלמים
זה נראה כל כך מוכר
בלי משמעות ובלי זמן
מחכה לאור הלבן
הנה הוא כבר בא
האור שבקצה המנהרה

את עכשיו שונה
וטוב לך ככה
כבר לא מרגישה בשום כאב
גם לא את הצריבה המוכרת שבלב
עכשיו סופסוף הכל שקט
כבר אין לך שום צורך להימלט
ואני עומד שם בצד
בוכה בין כל האחרים
עכשיו כשאת כבר לא בין החיים...