|
זה החוט הדק שבין יש ואין
שהרעיד את חושי
וכל העצב הזה שנטף כדבש
מפלס שביליו אל מיתרים שקופים
שמתחתי ביני לבינך שמחקתי בינך לביני
שנגענו אתה ואני
זה הריחוק הזה שתלשתי משמחותי
שהתמוגגתי בו שבכיתי בו
שלבשתי ופשטתי ממערומי
זו הקירבה השורפת הזו שהדלקנו
שכבתה בזרועותיך
בזרועותי
|
|
|
"ההיא נחמדה,
אבל זאתי- אני
לא יודע, יש בה
משהו, משהו...
אממ... תמים
כזה"
זה שנדלק על זאת
שאהבה את
התל-אביבי פוזל
לכיוונה של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.