|
זה החוט הדק שבין יש ואין
שהרעיד את חושי
וכל העצב הזה שנטף כדבש
מפלס שביליו אל מיתרים שקופים
שמתחתי ביני לבינך שמחקתי בינך לביני
שנגענו אתה ואני
זה הריחוק הזה שתלשתי משמחותי
שהתמוגגתי בו שבכיתי בו
שלבשתי ופשטתי ממערומי
זו הקירבה השורפת הזו שהדלקנו
שכבתה בזרועותיך
בזרועותי
|
|
|
עכשיו אני מרגיש
כאילו, לא לובש
כבר כלום, עכשיו
היא באה מלטפת
שיערותי, היא
מוצצת בחדווה
רבה... ואז
אומרת "נו
תגמור, עליי"
קבלן בניין
אופטימי מקשיב
לשלמה ארצי תוך
כדי זיון פראי,
ומצליח גם לכתוב
על זה סלוגן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.