יעקב שולמן / הקול הקורא |
בואי לעוץ, פחזנית מתוקה.
הפיה הטובה תישק למצחך
תוודעי לתורה עמוקה.
דורותי, אוצי על שביל הזהב
בדרך תגשימי חלום.
רוצי ילדה אל ארץ נכר
ביופיך השכיני שלום.
בוקר אחד את עצמך תאבדי
ילדה כה יפה בעולם גמדי.
בועתך התנפצה למשמע מוסיקה,
דעתך השתבשה למקרא החוקה.
שכיית חמדתי, שמלתך נא קצרי
וברוח גלים היא תיצור.
נעלי המכשפה מחמיאים לקרסול
את הזמן לא נשיב לאחור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|