הדר ליבנה / עזובה |
את הספקות
החלונות המוגפים
את רעיעות המבנה
אך זה איננו ביתי.
בהיפתח הדלת
יאלץ מישהו
להתוודות.
אני חתומה על הכבודה הזאת
נארזתי בעצמי ונשלחתי
בארון שפטישי ידיי
הכו
עד מסמר אחרון. עכשיו
אינני יכולה.
לנשום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|