נעם דובב / ממעמקים קראתיה |
צללתי למצולות, עת נגעתי בקרקעית העלתי בחכתי דג זהב.
ביקשתיו: "פיה הב לי הב",
מיד הופיעה מולי יפהפייה.
"אני-אני אגשים לך משאלה" שמעתיה אומרת במו פיה.
את נפשי שובבה,
במטה קסם אחזה השובבה
וסביב שפתיה סובבה
ונשפה, שמחה גדולה פרצה בבית השואבה.
צללתי למצולות מכושף.
אני יורד ים.
עת התעוררתי
שאפתי מעלה מעלה,
התרוממתי מסופק ומוגשם.
שתי רגליי ניצבו על הקרקע.
תור הזהב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|