החתול יושב על אדן החלון,
מביט בנו מבחוץ במין מבט כזה שיש רק לחתולים.
הוא לא מודאג, אולי כי הוא חתול ואולי כי הוא לבן.
הוא מביט פנימה, חולם בהקיץ, אולי על איזו חתולה יפה שראה,
או על חרק שהתפספס, או אולי הוא מתכוון אם חבריו את העולם
לפוצץ.
לך תדע על מה הוא חושב, ולו אין שמץ של מושג שאתה כותב עליו
סיפור, אבל הוא לא מודאג אולי כי הוא חתול, או אולי כי הוא
לבן.