מונה גולד / הפרחנו הדממה |
הפכנו שנינו לקשת אחת,
שהינו בין כל הצבעים,
לחשנו בין הגוונים
את המאוויים הכמוסים
לשזור חלום עם זיכרון-
להתעטף בקרני אור העבר,
לטמון את היום כאוצר
ולרקום את העתיד עם היום ומחר.
הפרחנו יחדיו את הדממה
בצהלת הגוף
שאינה יודעת שתיקה
הידיים ביקשו להבה
בכל ליטוף ונגיעה.
נאחזנו ונאחזים פנים אל פנים
בקולות מתערבים בקולות,
מלחינים את שירת החיים
עם אורות וצבעים
שאת יישותנו חובקים.
19/12/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|