|
דודתי המתה
כילתה ימיה
במדבר של
דיברי מתיקה
על רדידי אלומיניום
וצלופן מרשרש
ליד מכונה
לאריזת סוכריות
בבית חרושת "ליבר"
ובשעותיה האבודות
בין שש לארבע
נוצקה מרירות
השוקולד
ארבעים שנה
פורסם ב"אדומה" אנתולוגיית שירה מעמדית
1 במאי 2007
ובאנתולוגיה לשירת מחאה חברתית נשית
"מלכה עירומה" 20 במרץ 2013 |
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.