עמוד אל מול ההר
אני כאן לצדך
עומד, מחזיק בכף ידך הנערית.
ומה אתה רואה?
זה יער מטפס אל ראש ההר
ובין עצים הארץ מדשיאה העשב
והפרחים צבעוניים, זה אביבך הוליד.
ומה אני רואה? צוקים צחיחים.
בין עשב מתפתל שבילך
ואל קורא לך
"בשביל טפס אל ראש ההר!"
משעול שלי לי לא נגלה.
בקיץ אש גדולה השתוללה
ואפר העצים המתכלים כיסה אותו כליל.
בסתיו תמשוך ידך ממני
קל-רגל תעפיל אל ראש ההר
משם תצפה בנוף קסום צוחצח בגשם-חורף.
עלי האל כבר לא יפקוד לכבוש פסגה.
אמתין מעוך כאן בתחתית
כי אבנים מידרדרות בדילוגיי.