|
עמוד אל מול ההר
אני כאן לצדך
עומד, מחזיק בכף ידך הנערית.
ומה אתה רואה?
זה יער מטפס אל ראש ההר
ובין עצים הארץ מדשיאה העשב
והפרחים צבעוניים, זה אביבך הוליד.
ומה אני רואה? צוקים צחיחים.
בין עשב מתפתל שבילך
ואל קורא לך
"בשביל טפס אל ראש ההר!"
משעול שלי לי לא נגלה.
בקיץ אש גדולה השתוללה
ואפר העצים המתכלים כיסה אותו כליל.
בסתיו תמשוך ידך ממני
קל-רגל תעפיל אל ראש ההר
משם תצפה בנוף קסום צוחצח בגשם-חורף.
עלי האל כבר לא יפקוד לכבוש פסגה.
אמתין מעוך כאן בתחתית
כי אבנים מידרדרות בדילוגיי. |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.