יקירי.

"גם אני מרגיש" אמרת לי.
"גם לי יש רגשות".
ואני לא יודעת למה חשבתי,
שאשמח לשמוע את המילים האלו,
אני לא יודעת למה חשבתי,
שאשמח לדעת שגם לך כואב...

אני רוצה לעקור ממך את הכאב,
אל תרגיש כלום,
אל תתגעגע,
אפילו לא אלי אבל,
אני לא רוצה שיכאב לך,
באמת, רק שלא יכאב.

לפעמים אתה כמו ילד קטן,
שמגלה את העולם לראשונה.
ואני מלאת התפעמות ממה שרואה הילד,
הנבון,
הסקרן,
הלומד שהוא אתה,
אבל עדיין חוששת שתיפגע,
מהעולם המסובך הזה,
שלא תדע להתמודד.

אתה תמים,
אני יודעת,
אני חוששת בגלל זה.
כל ילד קטן בעולם הזה,
לומד להיזהר,
אבל אתה כבר מדבר עם זרים,
כבר חוצה את הכביש,
כבר הולך לבד לבית הספר,
אז מה אעשה, אני?

ילד קטן שלי,
ילד תמים,
ילד רגיש,
ילד נבון,
ילד חם,
ילד סקרן,
ילד יפה,
ילד חכם,
ילד שלי, אתה לא ילד,
ואני בטח לא האמא,
אבל שמור על עצמך,
ילד קטן שלי.