אני לא מצליחה לשכוח אותך, וניסיתי,באמת שניסיתי,אני עדיין
מנסה.
היו רגעים שאמרתי לעצמי,זהו את מצליחה,שכחת אותו,וחשבתי על כל
מיני הזדמנויות עם בנים אחרים.
אבל,לא,אני לא מצליחה לשכוח אותך ואני כל כך שונאת אותך על
זה!
נעלמת לי ככה,בלי לומר מילה,וזה כבר יותר מחודש,שלא שמעתי ממך,
לא דיברתי איתך,אפילו לא באינטרנט, נעלמת פתאום מהעולם.
ואני יושבת עכשיו מול המחשב כמו מסכנה,ומחכה שתתחבר... וכל
איתות על מישהו חדש שמתחבר מרגש אותי,אבל אף אחד מהם לא אתה
ואני מתגעגעת, איפה אתה?? היית תמיד מתחבר כל יום...
שמעתי שאתה בספרד,אבל נסעת מזמן והיית אמור מזמן לחזור.
ואני כועסת, כועסת על זה שהייתי צריכה לשמוע ממישהו אחר שאתה
בספרד, כועסת שלא אמרת לי כלום, כועסת שאני זאת שהתקשרה
אחרונה, כועסת שאהבת להשלות אותי,כדי שאני אמשיך לאהוב אותך.
נכון שאף פעם לא אמרת לי שאתה אוהב, ולא שאתה רוצה או שום דבר
בסגנון..אבל תמיד היית נחמד,ופתאום התחלת להתקשר אליי הביתה
אחרי שנה שאנחנו מכירים ודיברנו רק באינטרנט אתה התקשרת אליי
הביתה, ורצית לעזור לי במתמטיקה,ובאת אליי.
הייתי אמורה להסיק מזה שגם אתה רוצה אותי,או שלא?
והייתי בעננים,כ"כ שמחתי והתרגשתי ממך,עד השיחה האחרונה
שלנו..
היא היתה באינטרנט והיית לא נחמד, ואמרתי לך שתתקשר ולא דיברת
אליי יפה... באמת שאני לא יודעת מה קרה. אולי נמאס לך שאני
אוהבת אותך? אף פעם לא אמרתי לך את זה. גם לא הראיתי לך את זה
יותר מדי. אז הייתי חמודה,כי ככה אני תמיד..אז מה קרה פתאום?
אתה הבנאדם היחיד שאי פעם אהבתי, דווקא אותך בחרתי לאהוב,
בחרתי?אני יודעת שאהבה לא בוחרים.. אבל למה דווקא אותך?
ואני כבר מחכה שתחזור,ותמשיך להשלות אותי,עד שתתגייס, ואז כבר
לא יהיה לך זמן לאשליות...
אני כמו מפגרת מתגעגעת לאשליות שלך,מתגעגעת למשחקים שלך, וכ"כ
רוצה שתתחבר עכשיו לאייסיקיו. למה אתה לא מופיע???
לא הגיוני שאתה כל כך הרבה זמן בספרד. ועוד עם ההורים! חננה
יפה שלי! אוהבת אותך,ושונאת,ומתגעגעת,אבל רוצה לשכוח...
כ"כ רוצה לשכוח.. |