אני בוכה עכשיו
בגלל ההוא שמעולם לא שב

והוא לא ראני בוכה מעולם
לא הסתיר אותי בצלליתו
לא מחה דמעותי על כתפו
הוא אמר שישוב... והלך לעולם

התירני עירומה אל מול דמותו המתרחקת
והדממה... עודנה את נפשי שוחקת
ועודני בוכה מזכרון דמותו
בוכה בניסיון להמית שלוותו

אך הוא אינו שומע

נותרתי בוכה...
בוכה על עולמי שכבר חרב
על קרירות דבריו
על ילדות שלא תשוב
על משפט כול כך חשוב
על צלקות שלא הגלידו
ומה עכשיו יגידו
על יגונותי אני בוכה

בוכה וכבר לא זוכרת למה
וביללה רמה קמה
לאסוף את השברים
ואיש לא עוזר לי להרים
אני רוצה לבכות עכשיו
כי אבי מעולם לא שב.