New Stage - Go To Main Page

מוות פואטי בסתיו
/
זממנו נעלם

ריקנות ממלאה אותי.
הריק העצום הזה משכיב אותי לישון.
מלטף את ראשי ומנסה להרגיעני.
אך אני לא רוצה לישון, לא רוצה לחלום, מנסה להשתחרר ממנו,
אך ללא הועיל.
מטה את ראשי בתשישות ומלמלת מילים אחרונות מהאלבום
היחיד שאהוב עלי מרווחים אבודים
"Now I know it's time for us to fade..."

אני אומרת לעצמי פעמיים או שלוש בשקט בפנים
שרע לי להרגיש ככה,
כשאתה אינך
ולראשונה אנו נפרדים.



25.9.05 גם דברים רעים מוטב לזכור



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/2/06 13:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוות פואטי בסתיו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה