עדי מולדן / הצלליות שבי |
רוקדות ואלס על מרבדי נחושת
הן עייפות ממחשבות
על אור ניאון חיוור הפושט על עורי העצל.
הצלליות שבי
מדקלמות פואמות חשוכות מרפא
הן נושפות את כל ריאותיהן
על קרני השמש המבעירות את האפל
עד שאין בהן יותר.
הצלליות שבי
עוצמות, פוקחות,
אך אני כבר מנוונת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|