אנחנו זרים, בדימיוני לבשת אין ספור צורות,
אנחנו זרים, אך חויתי אלייך מגוון רגשות,
אנחנו זרים, אך יש לנו דבר במשותף -
שנינו פגשנו באותו המלאך.

הלב צורח: "מי אתה בכלל ?!" ,
ולוחש: "תדע שיש לך מזל",
כואב לו, הוא עוד לא שכח,
דואג - האם בכלל אתה יודע איך מטפלים במלאך?.

פתאום מתכווץ, הדמיון לא מרפה,
סקרנות ושנאה עליו הוא כופה,
חיצי שאלות בתורפות פוגע;
הנוגע הוא כמו שנגעתי?,
הלוחש באוזנייך את שבעיני אמרתי?.

לבסוף מתעייף - חסר אונים,
מתקשה אך מנסה להבין,
נותר רק עם בקשה לך;
שמור לי על המלאך!
עכשיו היא שלך...