האהבה מתה
אולי מעולם לא היתה קיימת
העצבות נוגעת בי שוב
מלטפת את כל גופי
מפנקת כל פינה בי
מוחצת את הלב את הנשמה
מוחקת אותי
אני מוכנה להלחם
אבל אין לי כבר כוח
פיזית אני לא פה
מנטלית כבר עזבתי מזמן
אתה רק עוזר לי
לשנוא את עצמי עוד יותר
באת והכנסת המון אהבה
המון תקווה
חלומות ענקיים על העתיד
חשבתי דמיינתי חזרתי שוב שוב
בטוח יהיה לי מושלם איתך
בן רגע, מחקת הכל
ציירת ציור מדהים בגוונים של שקיעה
וישר עקרת את השמש
ליטוף הפך לסטירה
החיבה נעלמה
רציתי רק חיבוק אחרון
פרידה ברורה
אפשר אפילו עם חיוך אחד
אבל הבעיה היא שאתה עדיין איתי
והכאב רק גדל
זה מוזר, אתה אוהב להתעלל?
במקום לסגור את הכל כמו תמיד
ולהכניס את העבר למסגרת על הקיר
אתה ממשיך לגרום לי עצב
שרק מתעצם ממחשבות עלייך
מעוד לילה של שינה טרודה
של עיניים רטובות נפוחות אדומות
מבכי על אהבתי אליך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.