New Stage - Go To Main Page

ג'וני פ. אדמס
/
אלוהים

כשפגשתי את אלוהים, הוא אסף אותי מהבית במיצובישי שלו. רצתי,
מתחמק מטיפות הגשם הראשון, ונכנסתי לאוטו. הוא נסע לאט, עם
סיגריה בפה, מתפתל ברחובות הצדדיים של תל אביב ונראה מהורהר
ומרוחק. ידעתי שהערב הזה לא יהיה שיגרתי.
נכנסנו לפאב קטן בפלורנטין, כשברקע מתנגן דיסק האוסף של קווין
ועל הבר יושבים שני גברים בחליפות. אלוהים פנה מיד לחלקו
האחורי והחשוך של הפאב והתיישב בשולחן הפינתי. מלצרית בתחילת
שנות העשרים שלה הביאה לנו תפריטים, ובלי להסתכל הזמנו שנינו
בקבוק גולדסטאר. היו לה פנים קצת מרושעות המזכירות ציפור, גוף
עגלגל ומחשוף נדיב. מצאתי את עצמי בוחן אותה תוך שהיא מתרחקת
לעבר הבאר כדי להביא לנו את הבירות. לעזאזל, איך בחורה כזאת
מצליחה להשכיח ממני את יעל, אפילו לשניה. בכל פעם שזה קורה לי
אני מפקפק יותר ויותר בעומק היחסים בינינו.

כשפגשתי את אלוהים, הוא אמר לי שהוא מאוכזב ממני. תוך כדי שהוא
מרוקן את הלגימה האחרונה מהבקבוק, הוא מביט בי בחוסר חיבה
ואומר שידעתי, שהם אמרו לי, שהם סיפרו לכולם. הם כתבו ספרים,
חוקקו חוקים ומצוות, הכריזו מה יאה ומה לא, כוננו קהילות
ועמותות, הגישו לי את האמונה על מגש ואני התעלמתי. ניסיתי
להסביר לו שלא היתה לי שום כוונה רעה, שהדברים שהם הסבירו פשוט
לא התחברו לי בראש. רציתי לומר לו שאני חושב שהם טועים,
שהאמונה העיוורת בעלת כל התשובות מוליכה אותם שולל. שלדעתי
האנשים האלה הפסיקו לחשוב בזכות עצמם והם בולעים כל אגדה או
סיפור היסטורי כעובדה קיימת. רציתי לומר שהם מפחדים מהריק שהם
ימצאו בעצמם בלי האחיזה הכוזבת באל מופרך. רציתי לומר שאני לא
מפחד. רציתי, אבל לא אמרתי. כשהסתכלתי בפניו השדופות והעצובות,
רבות השנים, הבנתי שאני לא מסוגל להנחית עליו את המציאות שלי.
אז פשוט אמרתי שאני מצטער.

כשפגשתי את אלוהים, הוא אמר לי שהוא אוהב אותי. הוא בדיוק סיים
את הבקבוק השלישי שלו כשאני התחלתי את השני, והוא גילה לי שרק
אני מבין אותו. אלוהים אמר שהוא לא מבין איך הכול התבלגן לו.
הרי הוא הודיע מראש לאנשים מה הוא רוצה, מה יהיה טוב להם. אך
הם התבלבלו ונתפשו לדרך אך לא לרעיון. הוא יספר לי שנהג לבקר
אנשים שונים פעם בכמה שנים, להוכיח אותם על התנהגות אחיהם,
וביקש מהם לקחת אחריהם אחרים בכיוון הנכון. רובם הצליחו במשימה
אך הדורות שבאו אחריהם שכחו את כוונת האל וזכרו רק את
היריבויות וחשבונות הדם. דמעה זלגה על לחיו כשסיפר לי על כיבוש
כנען, מסעות הצלב, האינקוויזיציה, השואה ומלחמות השהידים.
הבנתי שעם כל מילה שיצאה מפיו, עיניו חוזרות לזמנים האפלים,
רואות את הזוועות. לא היה מנוס מן הדמעה הזאת, כל המוות בעולם
על כתפיו.

כשפגשתי את אלוהים, הוא אמר לי שהוא מצטער. הוא נשבע לי שהיו
לו כוונות טובות, אבל כנראה מתישהו, כשהכל היה מוצלח, כייפי
ויפה, פרט קטן בתוכנית האלוהית השתבש. במבט לאחור הוא לא מצליח
להזכר בדיוק מה, אבל הוא בטוח שזה היה פרט שולי - אחרת הוא היה
שם לב. אלוהים הדליק סיגריה ונשף את העשן לכיוון המלצרית
שמילאה את לו את כוס חצי הליטר השניה. שוב גולדסטאר ושוב
נובלס. הוא אוהב תוצרת הארץ ולא מצליח להסביר למה. אלוהים הביט
בי דרך העשן בעיניים לחות ועייפות. הוא אומר שבעולם שברא יש כל
כך הרבה דברים שהוא מתחרט עליהם. רעב, יתושים, ילדים מוכים,
אנשים שמשתינים על אסלות, מוות, וילדים שמתעללים בכלבים. הוא
כבר לא יכול סבול את זה. אז הוא הולך להשתין - אני בטוח שלפני
זה הוא ירים את האסלה.

כשפגשתי את אלוהים, מצאתי את עצמי יושב בפאב אפל, עם חבר שיכור
אשר מנער אותי בפראות ומתחנן בפני שאחליף אותו. הרגעתי אותו
בעדינות, שילמתי ויצאנו כשאלוהים מדדה לצידי ונשען על כתפי.
הפאב נראה הרבה יותר גדול בדרך החוצה כשניסיתי להתחמק מכל
המבטים החטטניים. אלוהים לא היה במצב להבין מה קורה סביבו, אז
אני הרגשתי נבוך במקומו. זה לא נעים להרגיש כאילו אתה צריך
להתנצל בפני אנשים על התנהגות של מישהו אחר. הנסיעה לדירה של
אלוהים היתה שקטה, הגשם פסק. הוא הביט מן החלון בעיניים
מזוגגות, בעיר שנראתה כאילו היא נחה אחרי פרץ בכי שנצבר במשך
שנים של תסכולים. אני חושב שהוא פשוט זיהה את בבואתו שלו
המשתקפת בחלון, והם עסוקים בויכוח חסר מילים. החניתי את
המיצובישי ברחוב והעליתי אותו לדירה. לילה טוב, אמרתי בלי קול
לאלוהים שכבר נרדם במיטתו, ויצאתי.
הלכתי הביתה בדרך הארוכה, זו שעוקפת את המרכז המסחרי, לא התחשק
לי לראות אף אחת מציפורי הלילה של תל אביב. בעודי צועד ברחוב
הצדדי שמעתי בזיכרוני את קולו של אלוהים המבקש ממני להחליפו.
ללא היסוס דחיתי את הבקשה המקפצת במוחי. מי בכלל רוצה להיות
אלוהים? להכיר כל שיר שעוד לא נכתב. לראות כל אישה עירומה בלי
האתגר והציפייה שבלהפשיט אותה. לדעת את הסוף של כל סרט, ספר או
בדיחה. לזהות בכל תינוק את יום מותו. אני חוזר לדירה, ליעל,
אני לא רוצה להיות אלוהים.

כשפגשתי את אלוהים, הבנתי כמה טוב לי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/4/06 20:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני פ. אדמס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה