איריס אלה / שיר שיבה |
מאריכה את הציפורניים עד לקצה היכולת שלהן
וכשלא יוכלו יותר
אצעק לוודא שאכן די להן מלהתאמץ
אז כשגרוני ינוח מגחמותיי
אקח את יד הענקים שלי ואסתיר פניי
- כך כשאלך אלייך
חסרת הבעה
לא תדעי שאינני אותו אדם
רק תכסי עצמך בפני מופתעת ותגידי
'איך שגדלת'
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|