תמי ליבנה / סוף סוף גשם |
מוציא בשבילה
ערמונים מפוייחים מן האש
בידיים מגוידות
שהשנים חרטו בהן סימן
חורץ מבעד לאפר
את בשרם הלבן
שיערב לה חיך
שינעם לה
כלילה ההוא
בו פשט שלמתה
בראשונה
ותבע תומתה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|