|
מוציא בשבילה
ערמונים מפוייחים מן האש
בידיים מגוידות
שהשנים חרטו בהן סימן
חורץ מבעד לאפר
את בשרם הלבן
שיערב לה חיך
שינעם לה
כלילה ההוא
בו פשט שלמתה
בראשונה
ותבע תומתה. |
|
|
התנ"ך זה סיפור
על איך ששמו
אלוהים שעושים
כל מה שהוא אומר
וכשהוא צריך
לנוחיות אז כולם
שמחים וכשיש לו
"צב" (עצירות)
אז קוראים לזה
בצורת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.