[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נוי סער
/
פריס והלנה

סיפור על מלחמת טרויה מנקודת מבטם של הלנה ופריס.

הוא עמד שם.
הוא עמד שם, הקשת בידו, והירהר על מה שעוד היה יכול להיות
אלמלא היה נכנע לאותו דחף רגעי, אימפולסיבי, של האהבה.
בהירהור אחורה, זה היה מעשה טיפשי. לא רק שזה הרס את תהליך
השלום שאביו ואחיו עמלו עליו כה רבות, הוא גם הביא על עצמו את
כל יוון ואחותה. מיותר לחלוטין.
הוא מעולם לא היה איש מלחמה למופת, פריס. את זה בדרך כלל עשה
הקטור. אבל זה שנתיים שהקטור, גדול גיבורי טרויה, אחיו של
פריס, והנסיך הבכור, כבר אינו בין החיים.
פריס כבר היה עייף. עשר שנים של מלחמה, ועוד באשמתו, לא עשו לו
טוב. לפחות הוא למד לירות בחץ וקשת, הוא חשב. כזה היה פריס קל
הדעת, בכל דבר ראה את הצד הטוב, כולל המלחמה הארוכה, מלחמת
טרויה.
היום האחרון של המלחמה בדיוק עמד לפני גמר. היוונים הערימו
עליהם, ידע. העיר הושמדה. בין כל תמרות העשן וחגיגות היוונים
זיהה פריס את אכילס, גדול גיבורי העולם, רוצח אחיו, נוהג בכבוד
כהרגלו והורג שני יוונים, מבעלי בריתו, על כך שניסו לבזוז
טרויאנית חסרת ישע. פריס ידע שזוהי מלחמה, דרך את הקשת, וכאילו
כוח לא-לו הסיט בשנייה האחרונה את ידו, המיומנת בקשת, ממסלולה
וירה את החץ המהיר לעקבו של אכילס. אכילס פלט זעקה שפילחה את
שמי העולם, זעקה שהשתיקה את קולות המלחמה לכמה רגעים. לאחר מכן
ירה הוא עוד שלושה חצים אל ליבו. אכילס התעלם מהחצים שנשלחו אל
ליבו, אך עקבו, שלא הוטבל לאלות, גרם לו למותו. אכילס מת.
פריס נמלט מן העיר הבוערת אל החופשי. המלחמה נגמרה. הוא נוצח.



היא ישבה שם.
היא ישבה שם, האימה בעיניה, והירהרה על מה שעוד היה יכול להיות
אלמלא הייתה נכנעת לאותו דחף רגעי, אימפולסיבי, של האהבה.
בהירהור אחורה, זה היה מעשה טיפשי. לא רק שזה גרם למנלאוס
לזעום עמו שלא זעם מעולם, אלא גם החריב את טרויה, העיר
שהתייחסה אליה כה יפה. מיותר לחלוטין.
היא מעולם לא הייתה עקרת בית למופת, הלנה. בספרטה היו לה
משרתות רבות מספור, אבל זה עשר שנים שהיא כבר לא מלכת ספרטה,
וזה עדיין לא השתנה.
הלנה הייתה עייפה. עשר שנים של מלחמה, ועוד באשמתה, לא עשו לה
טוב. אפילו להיות משהו בחיים שלה היא לא למדה, חשבה. כזאת
הייתה הלנה כבדת-הרוח, בכל דבר ראתה את הצד הרע. ביחוד במלחמה
הארוכה, מלחמת טרויה.
היום האחרון של המלחמה בדיוק עמד לפני גמר. היוונים הערימו
עליהם, ידעה. העיר הושמדה. עיניה החדות של הלנה זיהו לאימתן את
פריס, אהובה, עומד, הקשת בידו, ומהרהר. פריס הסתכל אל עבר העשן
כהוזה, ואז הינהן בראשו כמחליט החלטה כאובה. הוא דרך את הקשת,
ולהפתעתה כשירה החץ ירד, וירד, עד שנשמעה זעקה שפילחה את שמי
העולם והשתיקה את קולות המלחמה לרגע. אכילס מת.
הלנה הסתכלה אל עבר פריס וראתה שהוא נמלט. נמלטה היא אל אותו
מקום. הלנה נמלטה מן העיר הבוערת אל החופש, לראשונה בחייה. הוא
נוצחה, אך זכתה בדבר שלא היה לה מעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חיברתי סלוגן
חדש באמצע כששלי
מצצה, אז כתבתי
לה אותו מפטמה
לפטמה.

החבר של שלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נוי סער

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה