והנה, הזמן זורם, השניות נשברות על המזח
ואני חג לי ב-8 סביב עמודי החשמל
מולי יושב איש רש אביון, גב כפוף, כולו 9
סופר מטבעות על ספסל

ואנחנו כלואים בעולם שכולו מספרים, בן אדם
במסע אל נצח, ארוך במיוחד
וכולם 6 הצרורים בצרורות של 3;
ואני - אני 0 1

והנה, הזמן זורם, קול צורם מפלח ת'אויר כמו רומח, כמו 7
ואני משותק במקומי מחכה לסימן
לזרוק את השורה שלי בתיאטרון החיים
והאיש האביון והרש נרדם לו בשקט
מתכסה לו בגשם של יריקות
נכון, הוא שחקן לא משהו, קצת רחמים
הוא אחד ואתם רבים

ואנחנו כלואים בעולם שכולו מספרים, בן אדם
במסע אל נצח, ארוך במיוחד
וכולם 6 הצרורים בצרורות של 3;
ואני - אני 0 1

והנה, זמן זורם, הוא בקושי נושם
ערפל כמו וילון מכסה את הסצינה
ואני - עודני ממתין...