איך קורה שכבר היום יורד לו
מוריד איתו כמה שנים
חלולות וחסרות הן כמו בטבח
לא נותנות לא משאירות שום הסברים
הסיפוק הכי גדול שלי הוא נצח
לא כזה שנעלם בין השבילים
לא רוצה לשמוע כלום ממש לברוח
אין פה צל שמבטח סיפורים.

איך קורה וכבר מתחילה לדמוע
מורידה איתי עוד כמה סיפוקים
ורוצה להאמין ושוב לשמוע
אין פה שמץ של ספק במספרים.
מבולבלת, משקרת מסביב,
מנסה להשלים עוד חלקים
זה לא אני שמחסה את הביטוח
לא אני שמזייפת סיפורים.

מה אגיד,
כלום לא אוכל בכלל לקבוע
רק הזמן, שום פתרון או מעשים
אין ספק שאין שום דרך להחזיר שום
זיכרונות או מחשבות, לא רגעים.

ואני הולכת,
לא שלמה
לא רגועה כלל,
מהרהרת במוטב...
האם יוטב עלי,
האם יוטב לי,
מפחדת לשחזר את העבר.

לא אגיד,
כלום לא אוכל בכלל לקבוע
רק הזמן, שום פתרון או מעשים
אין ספק שאין שום דרך להחזיר שום
זיכרונות או מחשבות, לא רגעים.