ילדון קטן מסתובב בעולם ומוכר סיפורים לכל  המעוניין.
לילדון יש תמחיר שאליו הוא נצמד - כל סיפור וסיפור הוא דבר
מיוחד.
יש כאלה קצרים, תוך שניה נגמרים
ואותם הוא מוכר בשלושה שקלונים,
אך גם יש ארוכים שאותם לספר
לוקח לו חודש פחות או יותר
ולהם יש מחיר די מצחיק ונחמד
13 שקלים וכריך עם שוקולד.
יש לו מלאי סיפורים שלעולם אינו נגמר
ולא קיים הסיפור שעליו הוא חזר.
שנים שהילד ברחוב מדשדש
ומוכר סיפורים לכל הדורש.
בחלוף השנים הוא בכלל לא גדל
ונשאר בן חמש מאז ועד בכלל.
כי למרות הכספים הרבים שצבר,
ולמרות הדרכים הרבות שעבר,
ולמרות ששמו הולך לפניו,
ולמרות שחיוך תמידי על פניו,
מעולם לא זכה לליטוף וחיבוק-
מעולם לא שמע על מילה כמו "פינוק".
ברחוב מתרוצץ מספר סיפורים
וחולם על מיטה ושמיכה וכרים.
בעיניו הירוקות במבט חולמני
נעצר הוא לפתע אל מול איש פלוני.
הזר מסתכל בעיניים קרות
על הילד הקט שבוהה בו קלות.
הוא מרים את ידו אך במקום להכאיב
הוא מלטף את פניו של הרך החביב,
מושיט יד שניה וכמו בסרטים
את גופו של הילד מעיף למרומים
והילד צוחק וצוחק גם הזר
כי הילד הזה נראה כה מוזר:
מכנסיים קצרים עם כיס צדדי קטן,
חולצה ענקית עם ציור של תלתן,
והזר את הילד מחזיר אל הדרך
כורע הוא ברך
בחיוך מתקתק וכובש כאחד
הילדון מסמן לאיש הנחמד
לעקוב אחריו אל שוליו של הכביש
לעצום את עיניו
לצעוד צעד קדימה
ואז, מזל ביש
האדון את חייו מסיים בוויש
כי הילד הוא סתם ילד אדיש
שלמד כבר מזמן לדחות אהבה
הוא מכיש
את כל מי שרוצה לעזור
כי רק הוא דאג לעצמו ברגעי הפחד והקפור
אל לא לסמוך על איש בעולם
כי איש לא יחלצהו לביתו החם
וכך הוא נודד מספר סיפורים
גובה קורבנות נוספים...