רויטל אפל / עלטה |
יום שחולף ונותר בעלטה
כאב נפשי ניגר כדם, זועק.
שתיקתך חותכת בבשרי ואני
אילמת, משוועת למעט... רחמים.
דמותך עולה באוב, מרעילה את
ליבי המיוסר.
ואני כמהה, אלייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|