מעיין טל / לגעת בירח |
אפילו שאמרו לה שאי אפשר
נאחזת בתקרה וידה אל השמיים
אם נכשלת, מחכה למחר
לפעמים, כשהירח בוכה וצורח
כי כל הכוכבים שסביבו צועקים
היא בוכה יחד איתו, שלא ירגיש לבד
עד שהקולות משתתקים
ולפעמים, כשמתנדנד לו הסולם מצד לצד
ומהגג כבר כמעט ונופל
היא נאחזת בשמיים
מתיישבת על ענן
ובוכה כשהשמש עושה עליה צל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|