דרור בלומברג / א ו ק י נ ו ס |
בכל פעם שאנחנו נפגשים
את שונה
ואני נאלץ לגלות אותך
מ ה ה ת ח ל ה
חצי אישה, חצי תעלומה
בקושי גופך משביע את גופי
בקושי גופך משקיט את נשמתי
שנינו שרועים בפארק הציבורי
לאור הירח שיכורים מאהבה
כשאת שיכורה ממני את
מושלמת
כשאת מכורה אליי אני רק
בך מאוהב
ומוכן לחצות את האוקינוס
רק בשביל להירטב מגופך
נשיקה אחת ופרידה אחת
אבל
נותר רק להצטער מהרגעים
בהם את מתפכחת, ברגעים
בהם את נחלשת מהשגרה...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|