פזמון קליל ואופטימי, גם אם די אפרפר.
ערב יורד על עיר לבנה
השמש כבר איננה
אנחנו שניים בדרך
בצעד מהיר
מולנו נפתחת העיר
יש אפור באוויר וברחוב
היום עבר והכל טוב
האנשים מתקבצים הביתה
בצעד מהיר
מסתגרת העיר
באור הלא אור הזה
ראיתי אותך פתאום
מחייך ושואל: "זוכר?"
עניתי שכן וחייכת
וחיוך כזה בסופו של יום
הוא מה שצריך ולא יותר
פעם היו כאן זמנים אחרים
היו אנשים ובתים וזקנים
זה לא אומר שעכשיו רע
שנינו הולכים
זוכרים ימים אחרים
החושך יגיע עוד מעט
העיר תתנהג יותר לאט
אנחנו נשב ונדבר
העיר תחבק אותנו זקנה
כמו באותה ילדות ישנה
באור הלא אור הזה
ראיתי אותך פתאום
מחייך ושואל: "זוכר?"
עניתי שכן וחייכת
וחיוך כזה בסופו של יום
הוא מה שצריך ולא יותר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.