אריה ישב בפתח החנות-חומרי-בניין שלו וחיכה לקליינטים. שתה קפה
ועוד קפה ועוד קפה ואף אחד לא נכנס. הוא הביט על מדף כלי
העבודה וחשב לעצמו: איך, איך קוראים בשבדיה למפתח שבדי?
השכן שלו שאול-כובעים הציע לו לחפש במילון עברי שבדי. "אין
מילון כזה", אמר אריה. "אז תחפש מישהו שיודע שבדית" -  "מי
יודע שבדית?" - "תנסה בשגרירות שבדיה" - "עזוב אותי
מדיפלומטים. אני רוצה את האמת". - "את האמת?", התרגז שאול, "אז
תסע לשבדיה!".
אצל אריה אין חכמות. כשהוא שומע עצה טובה, וביחוד עצה של
שאול-כובעים, הוא לא חושב פעמיים. הוא סגר את החנות, שם שלט
תיכף אשוב ונסע הביתה. במחסן שלו מחכים כל בקבוקי הבירה שהוא
שתה מגיל 23. הוא העמיס אותם על המשאית שלו, נסע לסופרמרקט,
קיבל 100,000 ש"ח  ועוד באותו הערב - טס לשבדיה.
אחרי כמה חודשי הסתגלות לשפה ולאקלים הוא היה מוכן. הוא לקח
מפתח שבדי שהביא איתו מהחנות, ניגש אל בעל הבית שלו ושאל: "איך
קוראים לזה בשבדית?". אך בעל הבית לא ידע בכלל מה אריה מחזיק
בידו.
"אתה לא יודע מה זה?", התפלא אריה, "אתה שבדי, אתה?". בעל הבית
ניסה להרגיע את הדייר הנרגז, אך אריה בשלו: "תגיד לי, בתור
שבדי, מה אתה עושה כשהברז שלכם לא מסתובב?" - "למה שהברז שלי
לא יסתובב?", שאל בעל הבית. אריה התחיל לאבד סבלנות: "לא יודע
למה הוא לא מסתובב. הוא לא מסתובב וזהו. מה אתה עושה?"
"אם כך", אמר בעל הבית, "אני קורא לז'אק".
- "ז'אק?"
- "ז'אק!".
"מי זה ז'אק?", שאל אריה. "ז'אק - מתקן הכל", אמר בעל הבית.
- "הכל?"
- "הכל!"
למרבה הצער, התברר כי ז'אק-תיקונים בחופש.  אריה יצא לרחובות
שטוקהולם עם המפתח שבדי ופנה אל הציבור, אך איש לא ידע מה הוא
אוחז בידו. כמו כן, אף אחד לא הבין למה הברז לא מסתובב. יחד עם
זאת, השבדים הם כה נחמדים שהם לא יכלו להשאיר את אריה בידיים
ריקות - הם היו מראים לו כלי עבודה אחרים ואומרים: "זה ברמסנג"
(פטיש) ו- "זה אולפראנד" (מברג). אריה לא ידע נפשו מתסכול. הוא
החליט לחכות לז'אק ותלה בו את כל תקוותו.
וכעבור חודש - הוא חזר, יצא מהמונית ואריה התנפל עליו עם מפתח
שבדי. ז'אק נבהל: "קח מה שאתה רוצה רק אל תפגע בי", קרא. "אני
לא רוצה לשדוד אותך", התייפח אריה, "רק תגיד לי איך קוראים
לזה". אך ז'אק לא ידע מה הוא אוחז בידו. - "אתה לא יודע מה
זה?", התפלא אריה, "אתה מתקן הכל, אתה? אז תגיד לי, בתור אחד
שמתקן הכל, מה אתה עושה כשהברז לא מסתובב?" - "למה שהברז לא
יסתובב?" אריה היה קרוב להתמוטטות עצבים.
כעבור שעה, אחרי שנרגע מעט ועזר לז'אק לפרוק את המזוודות, ערך
לו אריה תצוגת תכלית של המפתח שבדי.
"זהו כלי גאוני", התלהב ז'אק. מכאן לשם העניינים התגלגלו
במהירות מסחררת. ז'אק ואריה פתחו מפעל לייצור מפתחות שבדיים
וכבשו את שבדיה בסערה. בסוף השנה אריה נבחר לאיש השנה בכלכלה,
קיבל תואר דוקטור כבוד של אוניברסיטת מאלמה, וזכה בתחרות מלכת
היופי. אך הוא עדיין לא מצא מנוחה. התברר לו סופית כי אין מילה
בשבדית לכלי העבודה הארור הזה. אנשים היו נכנסים לחנויות,
מצביעים על המפתח שבדי ומבקשים: "תן לי כזה".
עד שבראיון טלוויזיוני אחד פתח המראיין ושאל: "תגיד, אריה, איך
בעצם קוראים לכלי הזה?" במעט השבדית שבפיו הסביר אריה שכבר שנה
שלמה הוא לא עושה שום דבר מלבד לחפש את התשובה לשאלה הזו.
"אם כך", אמר המראיין, יש לי שם מצויין - אריה". אריה חייך
חיוך גדול של הקלה.
עד סוף אותה שנה נמכרו בכל סקנדינביה 3 מיליון "אריה". אך אריה
כבר לא היה שם. אחרי שקיבל תשובה לשאלה שהציקה לו הוא חזר כמו
גדול לחנות שלו.
החבר'ה עשו לו קבלת פנים נלהבת. שתו ויסקי, שתו קוניאק, שתו
עראק זחלאווי. אך אריה הסתכל על כל ההמולה בריחוק מסויים. בסוף
אמר שאול-כובעים: "צריך לחזור לעבודה. בוא נשתה קפה טורקי
חזק".
- "טורקי?", התעורר לפתע אריה, "תגיד שאול, איך קוראים בטורקיה
לקפה טורקי"?
עוד באותו הערב קנה אריה ארגז בירה, גמר את כולו והניח את
הבקבוקים הריקים במחסן. צריך לחסוך מחדש.