המפקד היוצא עלה על הבמה ועצר לכמה שניות לספוג את האווירה.
עם עיניים חומות, רעמת שיער יבשה, גוף חסון, וחיוך אבהי נעמד
ליד המיקרופון.  החיילים הבינו בדיוק מה עומד מולם.  מפקדם
האהוב, המוערך, החם, מסיים את תפקידו בייסורים.  נאומו הקצר
והחזק שיקף כל זאת כמו מראה.
"האווירה הכי מודרנית!"
"האנשים הכי מוכשרים!"
"היחידה הכי חשובה!"
"התרומה הכי גדולה!"

מבטו המלא בהשראה השקיף הלאה לעבר השקיעה ששפכה לכבודו את
צבעיה האבסטרקטיים ברקיע.  המפקד היוצא הרים את ידו הימנית
למצחו והצדיע הצדעה מרגשת מלאה ביראת כבוד בפעם האחרונה.  הוא
הצדיע בעת ובעונה אחת גם לכל היישות הג'ובניקית ביחד, וגם
אישית לכל אחד ואחד מהחילים שעמדו לפניו בטורים עקומים.  משמעת
צבאית לעולם לא היתה הדגש אצל החיילים שלו וגם אצלו לא, מה
שהיה ברור לפי הזיפים האפורים שבלטו על פניו.  זה בעצם מה
שכולם העריכו בו כל כך, היכולת העל טבעית שלו לרדת מהסולם ולתת
יחס אמיתי וכנה, כאילו רק על חלקים קטנים מגופו ונפשו היתה
מוטבעת האות "צ".

המפקד היוצא ירד מהבמה ופינה את מקומו למפקד הנכנס, שנכנס
בצעדים רמים דורשי תשומת לב.  עם עיניים בהירות, שיער גלי
דליל, גוף דק, וחיוך קר נעמד ליד המיקרופון.  החיילים הבינו
בדיוק מה עומד מולם.  אומרים שאנשים משדרים מסר מסוים בלי לומר
מילה.  המסר שלו היה חזק וברור:
"אחרי כל מפקד מעולה מגיע מפקד גרוע".  אפילו הנגדים הכי
דפ"רים קלטו את המסר.  אם איכשהו היה מישהו שבדיוק עצם את
העיניים, הנאום המגלומאני שלו הראה שלהצגה שלו הוא לא ליהק
הגיון.
"מי שלא יהיה מדוגם ישפט במלוא חומרת הדין הצבאי!"
"כניסה עם מכוניות לקצינים ונגדים בלבד!"
"יוכפלו השמירות על הבסיס!"
"יוחזרו עבודות המטבח!"

מבטו המלא ברשע השקיף לעבר הלילה השחור שהסתיר ממנו את השמים.
המפקד הנכנס הרים את ידו הימנית למצחו והצדיע הצדעה מיליטנטית
מלאה ברדיפת בצע בפעם הראשונה.  הוא הצדיע בעת ובעונה אחת גם
לכל המפלצת הג'ובניקית ביחד, וגם אישית לכל אחד ואחד מהחילים
שעמדו לפניו בטורים עקומים.  משמעת צבאית לעולם תהיה הדגש אצל
החילים שלו וגם אצלו, מה שהיה ברור לפי פניו המגולחות למישעי.
זה בעצם מה שכולם שנאו בו כל כך, אי היכולת שלו לרדת מהסולם
ולתת יחס אמיתי וכנה, כאילו על  כל גופו ונפשו היתה מוטבעת
האות "צ".