בוקר עולה ומפציע
ואני לא עולה על היצוע
יורד לבית הקפה
שבכיכר העיר
מבט נותן לכל עבר
ליבי הולם בפראות
רטט עז בבטני
מחשבות עפות לכל עבר
אצבעותיי לוחצות
ידית חלון מאווי פותחות
נותנות דרור
לאור במזרח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|