היתי רוצה להציג עצמי
מהתחלה,
כמו כרטיס ביקור חדש, כולי בוהקת
בשלל צבעים טריים כמו בוקר.
טיפת טל שקופה על טוליפ אדום.
זו אני היום.
זאת שתמיד הייתי אבל פחדתי שיכאב לכם בעיניים.
זו אני,
תשכחו את היתר-
אוסף התנצלויות שלא ריצו אף אחד.
שנים ישבתי בביצה הדביקה של האכזבה שלכם
על מי שאני לא,
רק עכשיו מבינה
שכל האנרגיה שהושקעה בלא להיות אני
היתה לא הכרחית.
רגע של עצב. כמו דקה דומיה לפרידה ו...
הלאה,
המחזוריות כקלות בלתי נתפסת של החיים,
כמו הצבעים שנולדים מחדש כמה דקות לפני שיא הזריחה.
נושמת, מחייכת, מדברת - אותי
קולה של קאי העולה ממעמקי הנהר
משחק עם המים,
צוחק עם הרוח והאדוות
החופש שבידיעה ש -
מי שאני מבפנים - עושה אותי מאושרת.
זו אני היום. נעים מאוד... |
