דומים, כמו
שתי טיפות עצובות
המוצאות נחמה כשהן מתאגדות
ויחד יוצרות
טיפה מעט גדולה יותר
שלולית חד-פעמית.
תחילה חיוך.
העצב
הקרבה
והכאב
חודרים לטיפתם המשותפת
רק מאוחר יותר.
אחר שיתוף, חיוך מבין.
העולם כולו נמוג, רק הם בטיפתם.
לבסוף העמקה, חדירה ל
עומקים אישיים
נחשפים
יוצרים קרבה צורמת
"זורמת"
צבועה, מזויפת
משקרת
משכרת.
ונגמרת.
הם כזרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.