כמה פעמים ניסיתי להיכנס למעגל הזה של המצליחנים.
אלה שתמיד שמחים, שתמיד אומרים אני רוצה ומקבלים.
אלה שקלטו את הטריק עם המטבע ומאז לא מפסיקים לזרוק.
זה חוק טבע, חייב להיות מכוער בשביל שיהיה יפה, חייב להיות
נכשל בשביל שיהיה עובר.
אבל איכשהוא נתקעתי מחוץ למעגל. מנסה להיכנס, לפעמים בכוח
לפעמים במוח, לפעמים הרגל נכנסת לפעמים רק היד, אבל תמיד הלב
נשאר בחוץ, לבד.
לא מצליחה בשום דבר וכבר נגמר.
העולם מסתובב מסביב עצמו, וגם אני. כמו איזה סביבון בחנוכה
שמסובבים וסופרים כמה זמן הוא מסתובב. הוא מתחיל לרעוד
ולהתבלבל וצורחים לא לא, מסתכלים קרוב, סופרים בלחץ, מנסים
להפסיק כמה שיותר ופתאום הוא נופל.
מעניין עד כמה אני אספור, עד מתי אהיה בלחץ. |
