עצב שולט בחיי כבר זמן רב
איבדתי אהבה, חלפה לה ברוח
גנבו לי את האמון על ידי מעשים שפלים
כעס הצמיח שורשים עמוק בתוך נשמתי

חברים שאבדו גרמו לעצב
שעות פנאי שפעם היו מלאות באושר
טבעו בים סוער כאוניות של מלכים תמימים
דמעות הציפו את סיפונם השביר

אבל לא תמיד הכל היה רע
פעם הייתי לבושה בשמלה וורודה של שמחה
לפני זמן לא רב, חיי התנהלו ללא תקלות
אבל עכשיו אני טובעת בשאלות

אני נחנקת מן העולם הזה
מכתב פרידה כבר נכתב, כאילו הוא הראשון
העולם הזה גדול מדי בשביל קטנה כמוני
אני רוצה את השמלה הוורודה שלי שוב

[15.12.2005]