ענבל דרו / בדופן |
אני יכולה לספור את הזמן שאצבעך לא נגעה באצבעי
ועדיין להכיר כל תווי טביעתה.
אני יכולה למדוד את המרווח בינך לביני
ולדעת שהמילימטרים רוצים להתכווץ
כמו בטוסטר עד המגע החם בשפה.
נולד לך קמט חדש במפגש השפתיים עם הלחי הימנית.
לזכר אמא שלך אולי.
הגומה השמאלית נולדה מאושר זמני.
ועדיין העיניים שלך מוכרות לי. מבטן מתגונן מקירוב אישונים.
קול צבען אומר אם רק היה אפשר-
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|