הוא עקשן ומקובע
היא זורמת ונסחפת.
הוא מופיע ללא התרעה
והיא מנסה למצוא פירצה להמשיך להיות.

היא מראה לחיים
והוא סממן ראשון לגוויעה.
היא מחכה כבר שנים שיעזבה לנפשה
אך הוא נשאר שם, חמור סבר.

ואני נקרעת ביניהם.

אני רוצה להמשיך לצעוד לצידה,
ביחד אנו מרקיעות שחקים,
והוא בשלו, חוצץ ביני ובינה,
האיחוד המחודש אינו נראה באופק.

לה אני מוסרת געגועים עזים,
ושלא תאבד תקווה.
לו אני מעלה תחינה כואבת,
שיילך כבר, כי גם לי כואב.

הוא - מחסום
והיא - כתיבה.



שיר מחווה המוקדש באהבה ובשנאה למחסום הכתיבה שמלווה אותי
בשנים האחרונות.