היינו רק שנינו יחד, ישבנו לבדנו בחדר.
היינו שנינו לבד, והכול נראה בסדר.
הבטת לעברי, והשבתי מבט.
על פני המכוסות, החיוך ניבט.
הכל נשכח, כאילו לא קרה דבר.
כאילו מעולם לא אהבתי, והלב לא נשבר.
שוב מסכות את הכל מכסות,
שוב הדמעות בגרון עצורות,
שוב אני לא חושף את שבלב,
שוב אני משקר ואומר זה לא כואב.
לא יודע מה עדיף, לא יודע מה כדאי.
האם להישאר ידידים, להיפרד או אולי.
להתרחק ממך, האם זו התשובה?
האם המרחק מהעין, יביס את האהבה?
מה הפתרון, זאת לעולם לא אדע.
לא משנה מה אבחר, אני תמיד אפגע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.