|
איך אני רואה את שנינו
מתגלגלים כמו טפטים ישנים על הקירות
ואתה צוחק כמו
שירים ישנים של אהבה מכוסים בבדלים של סיגריות
איך אני רואה את שנינו
נכנסים אל הסדקים שבקירות
מתקפלים שם בין הרטיבות והריקבון
ומצחקקים עד שיעלה האור
נדמה לי שעישנת פעם את השמש
בתוך נייר גלגול דק-דק
כמו נייר אורז מעוטר של סינים עתיקים
ולחשת לי
שזה כמו לטוס לבייג'ין בטיסת לילה
במטוס שעקרו לו את הדפנות
איך אני רואה את שנינו
משתטחים על הרצפה הקרה ונהיים בלאטות
אתה בצבע אזמרגד
אני מנוקדת עד כאב
איך אני רואה את שנינו
נעלמים בשמיים של בייג'ין
עפים מדלתותיו הקרועות של המטוס
וסוף סוף
מרגישים בבית. |
|
|
המלבן הכתום הזה
איננו פרסומת
לטלפון סלולרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.