זה היה פעם קונצ'רטו לפסנתר מספר 21 ב-דו מאז'ור מאת מלך מלאכי
המוסיקה מוצארט הגאון.
הנה בא לו מאניאק כמוני ומחרעא את האים אימה של היצירה.
הכל בשביל שאני אהנה לי מההפקרות הלגאלית שלא תגע-לי.
אז נתחיל מזה שניגנתי בקצב כפול ממקור.
את תפקיד המלודיה נתתי בכלל לחליל לכל האורך.
לכל הרוחב חרבשתי מה שבא. אימפרו על-הסאלאט דל מאמאליגה א'.
על קלידי הפסנתר התפרעתי ברקע חפשי חפשישי-שבת שלום.
תופים, באס, פארקאשיין, מה לכל זה ולמוצארט?
כלום, באמת, אבל נהנתי.
אני כבר רואה בעיני רוחי את המוסיקולוגים המלומדים בבמה מזפטים
ומזפתים לי ת'צורה.
הם צודקים, אני מופ-רע מאד אבל עדיין לא במוסד סגור אז אין מי
שיעצור אותי.
אז הנה הוא בא...