היא עומדת פה מולי
עם כל נוכחותה המרשימה
ילדה גדולה וחזקה
שאיש עוד לא ראה
היא נראית לי קצת מוכרת
אבל אני לא נזכרת
עיניים גדולות וחומות
ושתי שפתיים מחייכות
משהו חוזר ומזכיר אותי
משהו בה, לא ניראה לי אמיתי
אולי המסכה שהיא מלבישה
ואולי אני סתם מגזימה...
אבל רק אני רואה, רק אני רואה
שהכל הצגה
היא עומדת פה מולי, מביטה לתוכי
עם כנפיה המפוארות, ואלפי הניצוצות
היא עומדת פה מולי
ומסתירה ים של בעיות
ואיך רק אני רואה את התמונה בשלמותה
את כל הכאב, הדמעות שהיא מחביאה
ואיך ללילה היא חוזרת ומספרת את הסודות האפלים
שטמונים בתוכה, ואוכלים מבפנים
היא עומדת פה מולי...
ואז אני מבינה...
שכל הזמן הזה..
הסתכלתי במראה. |
