עע אנגל / ואולי לעולם לא אדע |
יושבים בשיעור כותבים שירים
שטויות רק אומרים
לא אכפת למורה מכלום
יותר טוב לאכול שום
חולם עליה בלילות
בעצם, למה לחכות
רואים עליי שאין מה לעשות
המוח שלי מלא בשטויות
אני מביט בתמונתך
תוהה אם גם את חושבת עליי
לעולם לא אדע, גם לא בחנוכה
חג הנסים, או שאולי זה פסח
מביט בך לומדת
מרוב מחשבות עלייך אני לא מצליח ללמוד
אני אפילו לא יודע אם את יכולה לראות את זה
אם רק תוכלי להגיד, להראות, לסמן, בכל דרך
אני אוכל להמשיך את חיי בצורה נורמלית
את משפיעה עליי כ"כ קרוב מכ"כ רחוק
את כ"כ יפה והדמעות אותי חונקות
את האור שבחיי ולא יודעת את זה
את תעשי אותי מאושר אם רק נתוודע זה לזה
ואולי לעולם לא אדע
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|