|
לפעמים רוצה לצעוק
אבל אין מי ששומע.
לפעמים הלב כואב
אבל אין מי שיודע.
לפעמים בא לי לברוח
למקום נידח, רחוק.
לפעמים פשוט נמאס
לחיות רק לפי "החוק".
לפעמים רוצה לעוף
אל מקום יפה, טהור.
לפעמים פשוט נמאס לי
ואני לא רואה את האור.
לפעמים כל כך מגעיל לי
שאני רוצה למות
לפעמים כשאני חושבת
זו בעצם שטות...
לפעמים כל כך נדמה לי
שלא אמצא תשובה לחיים
לפעמים פשוט נראה לי
שהם מסריחים...
לפעמים הייתי מתה
שיאהבו אותי כולם,
לפעמים אני מרחמת
על כל העולם.
אבל תמיד אני יודעת
שאהבתי בלב כאן ועכשיו
ותמיד אני יודעת
שאותך בלבד אוהב... |
|
|
בבמה אני כותב
רק בעיברית, כי
ככה אני יכול
להיות בטוח,
שפוטנציאל
הגניבה
האומנותית מסתכם
בשישה מליון
אנשים שמבינים
תשפה הזו, פלוס
מינוס מליון
שניים.
פקד צדי צרפתי,
מצטרף לצוות
הכותבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.