בגופו של אדם יש שיר, בן זקן הוא או צעיר
בין השרירים לעצמות בין הלב לרגשות, שיר נכתב.

והוא נכתב באהבה של חום ומשפחה
שכל חייו אותו טיפחה
והוא נכתב, שורה אחר שורה
פעם בצעד פעם בריצה
עם כל כאב, עם כל שמחה
עם כל בורות שנהפכה לידיעה

והוא נכתב בדמו של הלב הפצוע מאכזבה  
ובכאב של כישלון ושל פרידה.
עם הזמן גם הוא עוד ימצא אהבה
כמו כל הנבטים שראו אביב ופריחה.

אהבה שתפרח, שתכה שורשים ותצמח
שתוציא מליבו את הכאב, את הדמעות
שתנקז את הרעל מהפציעות
אהבה של פעם (מקסימום פעמיים)
שפותחת את ליבך וזורמת כמו מים
מלטפת, מזכה, שהנער הופך לגבר בזכותה..

בגופו של אדם יש שיר, ואפילו יותר מאחד
בין השרירים לעצמות, בין הלב לרגשות,
שיר נכתב מחלומות..