[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יהודית גרין
/
אחריות יקרה - סיום

"קייטי?"
"קווין? מה אתה עושה פה?"
"באתי לראות אותך, קיוויתי שלא איחרתי. גדלת קצת, הא?"
"קצת הרבה האמת."
"איך את מרגישה?"
"בסדר, סוחבת לאט לאט."
"את... את יודעת כבר אם... אם זה בן או בת?"
קווין גמגם, הוא לא ידע מה בדיוק לומר ואיך לומר את זה הוא
פשוט ידע שהוא חייב לדבר איתה.
"זה שניהם, תאומים - בן ובת."
"שניים במחיר של אחד."
"כן, זה פיצוי על הפעם הקודמת."
ההערה הזו השתיקה את קווין. הוא ידע שקייטי אף פעם לא באמת
סלחה לו על ההפלה, אבל לזמן מה נראה היה שהם הצליחו להתגבר על
זה.
"קווין, מה אתה באמת רוצה?"
קייטי דיברה אליו בחוסר סבלנות, אפילו טיפה עצבנות. היא כל כך
שמחה לראות אותו, היא כל כך אהבה אותו, אבל היא ידעה שאסור לה
לתלות תקוות ואסור לה לדחוק בו, והעובדה הזו כל כך כאבה לה
להיות איתו פה מבלי באמת להיות שלו.
"אני... אני רק רציתי לראות אותך, אני רוצה להסביר לך למה אני
לא יכול להיות אבא."
"קווין, אתה לא חייב להסביר. ויתרתי לך, אתה פטור."
"אבל אני לא מצליח להיפטר מזה, אני רוצה להיות איתך ואני לא
יכול להפסיק להרגיש אפס מוחלט שנוטש את הילדים שלו."
"אז מה אתה רוצה לעשות?"
"אני התחלתי טיפול ושם דיברתי על כל מה שהדחקתי, כל מה שמנע
ממני להיות איש משפחה והגעתי לשלב שאני רוצה משפחה. אני רק
צריך הבנה לקחת את השלב הבא. המטפל שלי הציע שזה השלב שבו צריך
להתחיל להתרגל למשפחה. הוא הציע לי לדבר איתך ולספר לך ואז
ננסה ביחד עם הטיפול, אני אומר להיות איש משפחה."
"אין לך זכות לבקש ממני את זה עכשיו, להסתכן בלתת לך לנסות
משפחה לאט לאט כשיש לי שישה ילדים שיכולים להיפגע מהתהליך."
"אני יודע, אבל אני חושב שלפחות להקשיב לסיבה - את זה גם את
רוצה. אחרי הכול זה לפחות ייתן לך הסבר לכל מה שעברנו, וזה מה
שאני מבקש: תקשיבי לי ואז תחליטי."
"אוקיי, שב. אני אקשיב."
"תודה."
"רוצה לשתות משהו?"
"לא, רק לדבר, ובבקשה אל תפריעי לי באמצע, תני לי להוציא את
הכול."
"אז תדבר."
"כשהכרת אותי ידעת שאני יתום מגיל 14 וידעת שההורים שלי מתו,
אבל לא ידעת איזה מין הורים היו לי ואיך הם מתו. וזו בעצם
הסיבה האמיתית שאני כל כך מפחד מהקמת משפחה. אימא שלי סבלה
ממאניה דיפרסיה, היא נעה בין דיכאונות מטורפים וניסיונות
התאבדות לבין טירוף מאני שבו היא חשבה שכולם נגדה ושצריך לפגוע
בהם לפני שהם יפגעו בך. אבא שלי הוא הדוגמה המושלמת לבעל לא
תומך - הוא היה שיכור ומסומם וכמובן שהוא ואימא שלי עשו
תחרויות ביניהם מי יכול להכות אותי ואת אחותי חזק יותר. הימים
בהם הם רבו ביניהם היו הכי טובים, אמנם היה הרבה צרחות ודם,
אבל לפחות אני ואחותי היינו בטוחים. לבסוף לילה אחד הם שניהם
היו בטירוף - היא בטירוף מאני והוא מאיזשהו סם, אני כבר הייתי
בבית, אז כשהם התחילו התחבאתי בארון אבל אחותי היא... היא..."
"קווין, זה בסדר, אני פה לידך, כלום לא יקרה עכשיו, תירגע,
תשחרר את זה מהמערכת שלך, אני מבטיחה שזה יעזור לך הרבה יותר
מאשר להמשיך לנעול את זה."
"אמא שלי הוציאה סכין על אבא שלי והוא לקח אקדח וירה בה. בדיוק
באותה שנייה אחותי נכנסה והכדור פגע בה. הוא הרג אותה במקום,
ואז אימא שלי תקפה את אבא שלי ודקרה אותו ודקרה אותו עד ש...
עד שה..."
"קווין, אני מצטערת, זה יהיה בסדר עכשיו, הכול יהיה בסדר
עכשיו, אתה כבר לא שם יותר."
"עד שהוא הצליח לירות בה, הכדור הרג את אימא שלי ואבא שלי מת
בביה"ח באותו הלילה. ואני... אני לא הייתי בן 14. אחותי הייתה.
אני הייתי בן 9 ואחרי הלילה ההוא לקחו אותי למשפחה והם התעללו
בי ו..."
"קווין, זהו, מספיק, זה נגמר, אתה לא צריך לספר לי יותר. אני
מצטערת, חמוד שלי, אני לא ידעתי. הכול יהיה בסדר עכשיו, אתה לא
אימא שלך ולא אבא שלך והילדים שלנו יהיו בסדר גמור."
"אבל אומרים שאם אבא של ילד התעלל בו הוא יהיה גב אב מתעלל, מה
גם שאלכוהוליזם ומאניה דיפרסיה עוברים בתורשה, אולי אנחנו לא
כאלה אבל הילדים שלנו יכולים להיות."
"שתי המחלות הללו צריכות לבוא משני הצדדים וצריכות להתפתח
בחברה שתלחץ לשם, מהמשפחה שלי אנחנו בסדר ואני יודעת בכל לבי
שאתה לא אב מתעלל, אתה מכיר אותי. אתה חושב שהייתי רוצה אותך
כאב לילדים אם היה סיכוי שתרע להם?"
"לא... אבל..."
"אין אבל. אנחנו נגדל את הילדים שלנו בסביבה חמה ואוהבת,
במערכת שתגן עליהם. כיום ידוע יותר על המחלות הללו, נבדוק אותם
מאז שהם קטנים ואם נגלה שבריר של המחלה נחתוך אותו באבו. אל
תדאג, נוכל לעשות את זה, כל עוד זה אתה ואני ביחד. אני אבוא
איתך לטיפול, והילדים גם. אנחנו נבנה את המשפחה הזו צעד צעד עד
שתחזור אלינו ונהיה משפחה אמיתית."
"אני אוהב אותך."
"ואני אוהבת אותך."
קייטי חיבקה את קווין והוא בכה. ללא ספק זה היה הדבר הכי קשה
שהיה עליו לעבור, אבל עכשיו זה באמת מאחוריו וכל המחסומים
לאושר הוסרו. קייטי חיבקה אותו וחייכה מבין הדמעות. דמעות
האושר והעצב התערבבו בין עיניה והיא עכשיו ידעה שסוף כל סוף
היא באמת מצאה את האושר של חייה, ומעתה הכול יהיה הרבה יותר
קל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זה ירוק
מבחוץ, אדום
מבפנים
וכשזורקים אותו
על הקיר נופלים
מלא גרעינים של
אבטיח?


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 12:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודית גרין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה