[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"היי, דודה קייטי."
"היי נאט, מי החתיך בג'קט?"
"זה מתיו, הוא היה המדריך שלי היום והבן זוג להערב."
"כבר פגישה, הא?"
"כן הוא נחמד ומצחיק."
"יופי, את צריכה מישהו שיצחיק אותך עכשיו."
"כן, אני באמת צריכה."
"מה זה כל הדברים האלו, לא שלחתי אותך עם שלושה תיקים."
"זה ציוד השחייה שלי, את מסתכלת על הקפטנית החדשה של נבחרת
השחייה."
"כבר קפטן?"
"כן, הנבחרת הזו לא בדיוק במצב מזהיר."
"את תשני את זה."
"נראה, דודה קייטי באיזה חודש את?"
"נכנסת לשלישי היום."
"איזה מגניב, חצי שנה מהיום יהיה לנו תינוק. ולמה את וקווין
מתגרשים?"
"קייטי, זו הייתה הבחירה שלי ואני לא רוצה לדבר על זה."
"זו בחירה שלקחת מרצון ואת צריכה לדבר על זה אז תשפכי כבר. מה
קרה?"
"הוא לא רוצה ילדים."
קייטי לא רצתה להודות בזה בפני הילדים כדי שלא יאשימו את עצמם,
אבל נטלי התבגרה מאוד בשבועות האחרונים וקייטי למדה לסמוך
ולדבר איתה.
"אז... זה התחיל בתינוק הקטן שאצלך אבל נגמר בנו, נכון? הוא לא
רוצה לגדל אותנו."
"אני באמת מאמינה שהוא חושב שהוא לא יכול."
"את שונאת אותו?"
"לא. אני אוהבת אותו. אני יודעת שיש משהו בעבר שלו שגרם לו
לשנוא משפחות, משהו שבגללו הוא נרתע אפילו מהניסיון. אני עדיין
מאוהבת בו ואם הוא יאמר לי בואי, אני מוכנה לנסות, הייתי לוקחת
אותו בחזרה."
"אני מקווה שהוא יחליט לנסות, הוא אולי לא חשב ככה אבל איתנו
הוא הסתדר מצוין."
"כן, גם אני."
שקייטי ונטלי חזרו הביתה הם נדהמו לראות את ריקי במטבח עם הפנס
בעין.
"ריקי, מה קרה?"
"בואי רק נגיד שנתקלתי בחבורה הלא נכונה."
"ריקי, אני לא רוצה שתסתבך עם החבורה הלא נכונה."
"אל תדאגי, המנהל כבר דאג שאני לא אפול בין הכיסאות."
"יופי, כי אם תסתבך בחוץ פה הצרה תהיה פי שתיים."
"אלוהים, אף אחד לא נותן לבחור ליהנות מהספק, אולי תתנו לבחור
להסתבך לפני שתאיימו עליו."
"ריקי, אני פשוט מפחדת עליך. נהיית סגור, מרדן, חוצפן ואוגר
המון כעס אבל יותר מהכול אתה לא נותן לאף אחד צ'אנס לדבר איתך
וזה מתכון לדברים רעים, ולפעמים דבר רע אחד יכול להרוס את כל
החיים ואני לא אתן לזה לקרות לך."
"בסדר, הבנתי. אל תדאגי, לא יהיה לי הרבה זמן או כוח להסתבך,
המנהל מילא לי את היום וגם לקטע הדיבורים הוא דאג. יופי, מישהו
בדלת, אני אפתח."
בדלת האחורית עמד דיוויד אפקון וכשנכנס פנה ישר לקייטי.
"איפה נוכל לדבר בפרטיות?"
"בסלון. בוא, זה לכיוון הזה."
"אוקיי, אז מר ג'סמין נתן הצעה נגדית למה שאנחנו הצענו."
"מה ההצעה שלו?"
"העסק, הבית ושתי המכוניות נשארות אצלך. הוא אמר שנטלי תצטרך
מכונית כדי שתוכל לעזור לך עם הילדים והכול. בנוסף הוא ישלם לך
בכל חודש 3,000 דולר - 2,000 על האחיינים שלכם ועוד 1,000 על
התינוק. הוא גם אמר שקרוב לוודאי לא תסכימי לקבל כסף בשוטף כי
יש לך ואת עקשנית אז הוא פתח חשבון חסכון לכל אחד מהם על סך
5,000 ואם את לא רוצה תוכלי להכניס את הכסף לשם שיהיה להם
אותו."
"אני לא מבינה. זו לא הצעה נגדית, זו רשימת מתנות. למה שהוא
יעשה את זה?"
"יש פה מכתב שמסביר את הכול והעורך דין שלו כבר מכין את
הניירות. ביום שני נוכל לחתום ולסגור את הנישואים האלו.
וקייטי, הרשי לי לומר כי ראיתי הרבה מקרים כאלו וזה בהחלט
הנישואים הכי מלאי אהבה שאני נאלץ לחתום על הגירושים שלהם.
קווין נראה בחור אחראי ואוהב, זה מוזר ההתעקשות שלו על לא לגדל
ילדים אבל הוא הבהיר שאין לו כוונה לעשות את זה ואמר שאין לו
בעיה מייד אחרי שהוא יחתום על תעודת הלידה לחתום על ויתור
זכויות הורה."
מייד אחרי שדיוייד הלך קייטלין ישבה לקרוא את המכתב.

קייטלין יקירתי,
אני אוהב אותך כל כך ואני מצטער על מה שאילצתי ועודני מאלץ
אותך לעבור. אני עכשיו מבין שזה לא היה הוגן מצדי והיה בכלל
אסור להכריח אותך לעשות את ההפלה בגיל 23. עוד יותר אסור היה
לי לשים את הבחירה הבלתי אפשרית הזו בדרכך שוב עכשיו, זו פשוט
הייתה הדרך שלי לגרום לשנינו להאמין שאת האשמה כי זה מה שבחרת
ובעצם האשמה נעוצה בי. אני מתפלל בכל לילה ומקווה שיום אחד
תפילתי תיענה ואני אתגבר על מה שאוכל אותי ואוכל למצוא כוחות
לספר לך מה עוצר בעדי. אני באמת אוהב את האחיינים שלנו ואת
התינוק, שאני מדמיין אותו דומה לך, כל כך יפה. אני רוצה שיהיה
להם עתיד טוב, ואני יודע שיהיה להם כי את תגדלי אותם. לצערי
יותר מאשר לדאוג להם כלכלית אני לא אוכל לעזור; לגבי לדאוג
לעתיד, לעצב רגשות ומחשבות - אני אשאיר את זה לך. לכן, בבקשה
קבלי את ההצעה שלי, זה בתקווה שבכסף הטוב שאת מרוויחה תוכלי
לממן אותם יפה ובכסף שאני אתן תוכלי להשקיע בהם טוב.
אני אוהב אותך לנצח
שלך תמיד, קווין.

קייטי סיימה לקרוא את המכתב והדמעות שלה זלגו על הדף כשנטלי
יצאה מהמטבח.
"דודה קייטי, האוכל מוכן."
"תודה, נאט. תמזגי לכולם ותוודאי שהם יאכלו. אני לא מרגישה טוב
אז אני אעלה לנוח."
"קייטי, את בוכה? הכול בסדר?"
"כן, זה רק כאב ראש ממש כואב, אז תדאגי לקטנים בשבילי."
"כן, תנוחי. כשאני אסיים פה אני אביא לך צלחת."
באותו לילה קייטי לא נחה, היא בכתה כמו ילדה ולא אכלה כלום ממה
שנטלי הביאה לה. כי היא באמת הבינה ועיכלה שהכול נגמר עם קווין
ושהיא לבדה.

לאחר מכן החודשים פשוט עפו להם, נטלי ומתיו חגגו חצי שנה ביחד
ושניהם ניצחו בתחרויות, ריקי התבגר ונהיה לתלמיד מצטיין ומתאבק
מצליח וניצח ברוב תחרויות הקרטה שלו. בתחילת פברואר קייטי הלכה
לסדר במשרד את כל מה שצריך לקראת חופשת הלידה שלה ובדלת הופיע
קווין.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סלט
זה
רצח!


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/2/06 12:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יהודית גרין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה